טקס החינה, הוא חלק ממנהגי החתונה של עדות המזרח, אם כי לא כולן. טקס צבעוני זה, הפך כבר מזמן גם במדינת ישראל הרב תרבותית, לחלק בלתי נפרד מהפולקלור. למרות כל השינויים התרבותיים שעברו העדות השונות עם ההגעה לארץ, דור אחרי דור, טקס החינה עדיין כאן, בדומה למימונה. החומר המוכר שיוצרים עבור הטקס, אשר צבעו כתום אדום, מופק מעלי צמח הכופר הלבן. מריחתו על כפות הידיים, נחשבת כסגולה למזל טוב. בטקסים אלה בולטים גם לבוש מיוחד ומאכלים מסורתיים שמקובל להכין דווקא ביום זה. כמובן, ישנו תמיד סדר מקובל לדברים ופרטי פרטים של מסורת, גם אם הם באופן טבעי שונים קצת, ממקום למקום.

בעדה המרוקאית

אחת העדות שבהן מנהג זה נפוץ במיוחד, היא העדה המרוקאית. אצל עדה זו, נהוג לקיים את טקס החינה ביום שלפני החתונה. ביום זה, נערך הטקס עם חזרת הכלה מהמקווה, כאשר כולם לבושים בביגוד מרוקאי מסורתי. כמקובל באירועים בעדה זו, האוכל מגוון מאוד ומעניין. כך גם התלבושות המפוארות, בהן בולטים תכשיטים, תרבושים, רקמה מוזהבת ועוד. משמעות החינה המרוקאית היא זוגיות טובה ואושר.

בעדה התימנית

העדה התימנית, היא עוד עדה שבה טקס החינה היה באופן מסורתי בולט ביותר. למעשה, הפופולאריות שלו הייתה גדולה כל כך, שהוא נפרש במקור על פני שבוע שלם! כיום מדובר אמנם רק בערב אחד, אבל הוא נחגג "בגדול".

אגב, במקור הייתה הפרדה בטקס בין גברים לנשים, אבל כיום, באופן לא מפתיע, חוגגים ביחד. רבים מכירים את התמונה האייקונית של הכלה התימנית בטקס זה, מעוטרת בתכשיטים רבים ולראשה כובע פרחוני גבוה ("גרגוש"). מעבר לכך, התלבושות למעשה מעוצבות לפי מה שהיה מקובל באזור בתימן, אשר ממנו הגיעה המשפחה. המאכלים והריקודים שרואים בטקס זה, כפי שניתן לנחש, הם כאלה שמזוהים כל כך עם העדה התימנית.

בעדה האתיופית

לא רבים יודעים, שגם בעדה האתיופית ישנו מנהג של טקס חינה, אולי מאחר שמדובר בעדה שהייתה בין האחרונות לעלות לארץ. בעדה זו, החינה מכונה בשם "אנסוסלי". היא מתקיימת בלילה שלפני החתונה, אז חומר החינה מופק מצמח שונה מהרגיל ונמרח רק על ציפורני הכלה. עוד מתקיימת בחינה של יוצאי אתיופיה, סעודה חגיגית לשתי המשפחות. בדומה לחינה בעדות אחרות, גם כאן נהוג להגיש משקאות ומאכלים שמיוחדים לאותה עדה.

לסיכום

אלה היו שלוש דוגמאות בולטות לנושא החינה, בעדות השונות. אין ספק, כי מנהג החינה יישאר איתנו עוד זמן רב. זאת, מאחר שהוא הוכיח עצמו לאורך שנים, כאחת התוספות הפופולאריות ביותר למנהגי החתונה. למרות ההבדלים בין פרטי ביצוע הטקס בין העדות השונות, מדובר בסופו של דבר באותו אירוע חגיגי. אירוע זה, משמח ומגבש חתנים וכלות, משפחות, ידידים ועדות ונראה שימשיך לעשות כך עוד שנים רבות.