הוצאת דיבה היא פגיעה בשמו הטוב של אדם על ידי פרסום מידע שקרי או מטעה אודותיו. מדובר בעוולה אזרחית המאפשרת לנפגע לתבוע פיצויים מהמפרסם. בארץ, תביעות בגין הוצאת דיבה מוסדרות בחוק איסור לשון הרע. חשוב להבין מה זה הוצאת דיבה, להכיר את ההיבטים המשפטיים הקשורים לכך, ולדעת כיצד להתמודד במקרה של פרסום פוגעני. אז בואו נתחיל.
מה זה הוצאת דיבה ומה ההבדל בינה לבין לשון הרע?
המונחים "הוצאת דיבה" ו"לשון הרע" לעיתים משמשים לתיאור אותה תופעה, אך למעשה יש ביניהם הבדל. הוצאת דיבה היא המונח הכללי לפרסום פוגעני, בעוד לשון הרע מוגדר באופן ספציפי בחוק ומתייחס לסוגים מסוימים של ביטויים פוגעניים. על פי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965, לשון הרע היא "דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג מצדם, לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו, או לבזות אדם בשל מעשים או תכונות המיוחסים לו". ההגדרה רחבה וכוללת למעשה כל ביטוי העלול לפגוע במוניטין או בשמו הטוב של אדם.
הוצאת דיבה יכולה להתבטא במגוון דרכים, בין אם בכתב, בעל פה או באמצעים דיגיטליים. לדוגמה: פרסום שקרי בעיתון הטוען שאדם ביצע מעשה פלילי, פוסט בפייסבוק המכפיש עסק מתחרה, או שמועות המופצות במקום העבודה על התנהגות לא הולמת של עובד. במקרים אלו ודומים להם, מדובר בהוצאת דיבה ולנפגע עומדת הזכות לתבוע. גם חילופי הודעות בקבוצת וואטסאפ שמגיעות לידיו של הנפגע נכנסות תחת ההגדרה של הוצאת דיבה בוואטסאפ כיוון שזה פרסום מידע פוגעני ברבים.
מתי אפשר להגיש תביעת דיבה?
על מנת לתבוע בגין הוצאת דיבה, על הנפגע להוכיח התקיימות של ארבעה תנאים:
ארבעת התנאים המרכזיים לקיומה של עוולת לשון הרע הם:
1. הפרסום מהווה לשון הרע לפי החוק
2. הפרסום נעשה ברבים
3. הדברים שפורסמו אינם אמת
4. למפרסם הייתה כוונה לפגוע
נוסף לארבעת התנאים שפורטו, על התובע בתביעת לשון הרע גם להוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מהפרסום. הנזק יכול להיות כלכלי, כמו אובדן הכנסה או פגיעה בעסק, או נזק לא ממוני כמו עוגמת נפש ופגיעה במוניטין. ככל שהנזק משמעותי יותר, כך סכום הפיצויים שייפסק צפוי להיות גבוה יותר. חשוב לתעד ולאסוף ראיות המעידות על הפגיעה שנגרמה לצורך ביסוס התביעה. עורך דין הוצאת דיבה מנוסה יוכל לבחון האם מתקיימים התנאים במקרה הספציפי ולקבוע את סיכויי התביעה.
איך מתמודדים עם הוצאת דיבה?
כאשר מתרחשת הוצאת דיבה, הנפגע עומד בפני מספר אפשרויות לפעולה. הצעד הראשון הוא לרוב פנייה למפרסם בדרישה להסיר את הפרסום הפוגעני. במקביל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לשון הרע, אשר יוכל למפות את האפשרויות ולגבש אסטרטגיה משפטית מתאימה להתמודדות עם המקרה. הצעד השני הוא הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט. במסגרת התביעה אפשר לדרוש קבלת פיצויים כספיים, וכן סעדים נוספים כמו צו איסור הפצה או התנצלות פומבית מצד המפרסם. לצד זאת, במקרים המתאימים אפשר לפעול גם בערוצים נוספים כמו הגשת קובלנה פלילית או תלונה לגופים מפקחים רלוונטיים.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הוצאת דיבה היא למנוע אותה מלכתחילה. גופים ציבוריים, עסקים ואנשים פרטיים כאחד צריכים להבין בדיוק מה זה הוצאת דיבה ולהקפיד על תקשורת זהירה ואחראית, הן במרחב הפיזי והן ברשתות החברתיות. יש להימנע מפרסום מידע לא מבוסס או משמיץ על אחרים, גם אם הוא נעשה בתום לב וללא כוונה לפגוע. במקרה של ספק, עדיף להימנע מפרסום מידע שעלול להתברר כשקרי.
סוגי הסעדים והפיצויים בתביעות דיבה
החוק מעניק לבית המשפט סמכות רחבה לפסוק סעדים שונים לטובת התובע בתביעות לשון הרע. הסעד המרכזי הוא כמובן פיצויים כספיים, אך לצידו קיימות אפשרויות נוספות שנועדו לתקן את הנזק שנגרם ולמנוע הישנות של ההתנהגות הפוגענית בעתיד.
פיצויים כספיים ללא הוכחת נזק
ככלל, על התובע בתביעת לשון הרע להוכיח את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהפרסום. עם זאת, במקרים חמורים במיוחד החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים גם ללא הוכחת נזק בפועל, עד לסכום של 50,000 ש"ח. זאת מתוך הכרה בקושי להוכיח נזקים לא ממוניים כמו פגיעה במוניטין. כמו כן, במקרים בהם הוכח נזק, סכום הפיצויים עשוי להיות גבוה בהרבה ולהגיע למאות אלפי שקלים.
צווים שיפוטיים נגד המפרסם
לצד חיוב בפיצויים כספיים, בית המשפט יכול לנקוט נגד מפרסם לשון הרע צווים שיפוטיים שונים. צווים אלו מהווים סעד הצהרתי או מעשה של ממש, ונועדו למנוע את הנזק או לצמצם אותו.
- צו איסור הפצה: צו איסור הפצה אוסר על המשך הפרסום או ההפצה של הדברים המהווים לשון הרע. הצו יכול להינתן כסעד זמני עוד בטרם ההכרעה בתביעה, אם השופט משתכנע שהפרסום הוא לשון הרע לכאורה ושהמשך הפצתו עלול לגרום נזק חמור לתובע. בסיום ההליך, צו איסור הפצה יכול להפוך לקבוע.
- התנצלות פומבית: בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לפרסם התנצלות פומבית על הוצאת הדיבה, כחלק מפסק הדין. זאת בשביל לתקן ולו במעט את הפגיעה בשמו הטוב של התובע. ההתנצלות יכולה להתפרסם באותו אמצעי תקשורת בו פורסמה הדיבה, או בכלי תקשורת אחר בעל תפוצה דומה.
לסיכום
הוצאת דיבה ולשון הרע הן תופעות שליליות הפוגעות בכבודם ובשמם הטוב של אנשים. מי שנפגע מפרסום שקרי ומשמיץ על אודותיו, יכול לממש את זכותו ולתבוע את המפרסם לדין. בהתמודדות המשפטית עם הוצאת דיבה חשוב להסתייע בעורך דין מנוסה, שיסביר בפירוט מה זה הוצאת דיבה, ילווה אתכם בהליך וייעץ לכם על הדרך הנכונה לפעול בנסיבות הקיימות.