בין הדרכים הרבות מאוד לשמור על בריאות הגוף, יש כמה שמספקות תועלת גדולה, בהשקעה קטנה. מבין דרכים שונות אלה, בולטת מאוד בימינו שיטה אחת פשוטה, שהפכה להרגל חשוב: שטיפת ידיים. אין זה דבר של מה בכך, למרות שמתוך הרגל, קל לזלזל בפעולה פשוטה זו. על חשיבותה ועל ההיסטוריה המעניינת שלה, במאמר שלפניכם:

חשיבות יוצאת דופן

לשטיפת הידיים חשיבות יוצאת דופן, כאמצעי יעיל ופשוט למניעת העברת מחלות. כיום, יש מגוון פתרונות זמינים לכך בבתים פרטיים ובמרחב הציבורי והדבר הפך לסטנדרטי לחלוטין. ברז מים בסיסי, מתקן סבון ומגבות נייר, הן כל שדרוש. שלב נוסף קדימה, הביאו מייבשי הידיים. השימוש במייבש ידיים מצמצם את הצורך להשתמש בנייר ייבוש לידיים ובכך חוסך גם בנייר וגם באנרגיה (שנדרשת לייצור הנייר). בחלק מהם ההפעלה לא דורשת מגע, אלא מתבצעת אוטומטית בעזרת חיישן ובכך מוסיפה עוד נדבך של היגיינה.

היסטוריה סוערת

לא תמיד זה היה כך. למעשה, במשך רוב ההיסטוריה המוכרת לנו, הצורך הבריאותי בהיגיינה בסיסית לא היה מובן ולכן גם לא מקובל. כך, עד אמצע המאה ה-19, נושא ההיגיינה הצטמצם בעיקר להיבטים האסתטיים שלה ולעתים להיבטים דתיים טכסיים. רק במאה ה-19, הגיעו רופאים מסוימים לתובנות מעשיות בנידון מהשטח ואף הוכיחו את הנזקים שנגרמים מאי הקפדה על נושא זה. הממסד הרפואי דחה את המידע במשך זמן רב ובכך נמנעה הצלת אנשים רבים ממוות. דוגמא בולטת וידועה, היא המקרה של ד"ר איגנץ זמלווייס. זמלווייס היה רופא נשים, שהבין שרחיצת ידיים שמבצעים רופאים בבתי היולדות, מצמצמת מקרים של אלח דם (Sepsis) ביולדות. הוא גם הוכיח זאת, אך זכה ללעג ולהתעלמות, עד סוף חייו.

מחפפים יותר מדי

למרות החשיבות הרבה בשטיפת ידיים והעובדה שכיום יודעים בבירור שהימנעות מכך מסוכנת, רבים נוטים עדיין לעשות זאת באופן מרושל ולעתים בכלל להימנע מכך. יש לכך סיבות רבות. חיידקים אינם נראים לעין ולכן קל להעריך שהידיים נקיות מספיק. ישנו גם היבט הזמן שפעולה זו לוקחת, שהוא אינו רב, אך בסביבה בה כל שניה חשובה, עלולים לדלג על כך. אחת הסביבות בהן יש גם צורך רב בשטיפת ידיים וגם חוסר בזמן, היא למרבה הצער בתי חולים. ואכן, מדהים ככל שזה יישמע, שטיפת ידיים חלקית או דילוג עליה בכלל, עדיין מהווים מקור משמעותי להתפשטות זיהומים בבתי חולים.

לסיכום

האמצעים הידועים לשמירה על ידיים נקיות, מספקים פתרון פשוט אבל חשוב מאוד לצמצום העברת מחלות. עם זאת, ברור מהמציאות בשטח, שהם עצמם לא מספיקים. לכן, במקומות בהם הסיכון של העברת מחלות בצורה כזו הוא קריטי, חיוניים נהלים (או הרגלים, אם מדובר באנשים פרטיים), לצד הדרכה ובדיקה שיטתית, שהדבר אכן נעשה כראוי.